Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 110a
יִמָּכְרוּ לְעֵצִים, וְיִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע, וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. אֵימָא: וְהִזְקִינוּ.
Traduction
such trees are sold as wood and land is acquired with them, and her husband consumes the produce, while the land itself belongs to the wife. The Gemara answers that the text should be emended to say: And they grew old, meaning that the trees were not old when she inherited them but they aged with the passage of time.
Rachi non traduit
ימכרו וכו'. אלמא קרנא הוי דאי פירא הוה הא תקון רבנן פירות לבעל:
והזקינו. קפצה עליהן זקנה בלא זמנן:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לָאו מִי אוֹקֵימְנָא לְהַהִיא כְּגוֹן שֶׁנָּפְלוּ לָהּ בְּשָׂדֶה אַחֶרֶת, דְּקָא כָלְיָא קַרְנָא.
Traduction
And if you wish, say: Did we not already establish that mishna as referring to a case where the vines or olive trees were bequeathed to her in a different field that did not belong to her? Since in that case she inherited only the trees but not the land itself, they are considered the principal. Consequently, the husband taking all of it would consume the principal entirely. Therefore, they must be sold as wood, with the proceeds used for the purchase of land.
Rachi non traduit
לאו מי אוקימנא. בכתובות בפרק האשה שנפלו לה נכסים (דף עט:):
בשדה אחרת. שלא היתה הקרקע שלה שהיו דקלים בשדה של אחרים דהא כליא קרנא דידה לגמרי אי אמרת לישקלינהו בעל לכולהו:
הָהוּא שְׁטָרָא דַּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ שְׁנִין סְתָמָא. מַלְוֶה אָמַר: שָׁלֹשׁ. לֹוֶה אָמַר: שְׁתַּיִם. קְדֵים מַלְוֶה וְאַכְלִינְהוּ לְפֵירֵי. מִי נֶאֱמָן? רַב יְהוּדָה אָמַר: קַרְקַע בְּחֶזְקַת בְּעָלֶיהָ קָיְימָא. רַב כָּהֲנָא אָמַר: פֵּירוֹת בְּחֶזְקַת אוֹכְלֵיהֶן קָיְימִי.
Traduction
§ The Gemara relates: There was a certain mortgage document in which it was written that the land was granted to the creditor for an unspecified number of years. The creditor said it was for three years, whereas the debtor said it was for two years. While the issue was being adjudicated, the creditor arose and consumed the produce of the field in the third year. Which of them is deemed credible and accepted? Rav Yehuda said: The halakha is that land remains in its owner’s possession. Therefore, the debtor has the presumptive right to the land, while the creditor, who owns the document, must provide proof for his claim. Rav Kahana said: The produce remains in the possession of the one who consumed it, and therefore the creditor’s claim is accepted.
Rachi non traduit
ההוא שטרא. שטר משכנתא דסורא במישלם שניא אלין ולא פירש בו מנין השנים:
הכי גרסינן וקדים מלוה ואכלינהו לפירי. דשנה שלישית מקמי דנתבעיה לדינא:
קרקע בחזקת בעליה עומדת. אע''ג דלא תבעיה עד לאחר אכילת פירות אנן בתר קרקע אזלינן וכי מספקא לן שנה זו של מי אוקי ארעא בחזקת מריה ושלא כדין אכלינהו לפירי:
וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, דְּאָמַר: פֵּירוֹת בְּחֶזְקַת אוֹכְלֵיהֶן קָיְימִי. וְהָא קַיְימָא לַן דְּהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן, דְּאָמַר: קַרְקַע בְּחֶזְקַת בְּעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת!
Traduction
The Gemara states: And the halakha is in accordance with the opinion of Rav Kahana, who said that the produce remains in the possession of the one who consumed it. The Gemara asks: But don’t we maintain that the halakha is in accordance with the opinion of Rav Naḥman, who said with regard to uncertainty concerning a rental during the extra month of a leap year that land remains in its owner’s possession, and he has the rights to that month? These two rulings appear to contradict each other.
Rachi non traduit
בחזקת אוכליהן עומדות. כיון דקדים ואכלינהו ואתא לאפוקי מיניה נייתי ראיה דלאו שלש הוו דבתר אכילת פירות אזלינן:
והא קי''ל הלכתא כרב נחמן בדיני. ורב נחמן קרקע בחזקת בעליה עומדת קאמר גבי שוכר מרחץ משנים עשר זהובים לשנה מדינר זהב לחדש בהשואל (לעיל בבא מציעא דף קב:) ואפילו בא בסוף החדש אמר כולו למשכיר כשנתעברה השנה:
הָתָם – מִילְּתָא דְּלָא עֲבִידָא לְאִיגַּלּוֹיֵי הִיא. הָכָא – מִילְּתָא דַּעֲבִידָא לְאִיגַּלּוֹיֵי הִיא, וְאַטְרוֹחֵי בֵּי דִינָא תְּרֵי זִמְנֵי לָא מַטְרְחִינַן.
Traduction
The Gemara answers: There it is a matter that will not be revealed because it is impossible to clarify the uncertainty concerning whether the extra month is included. By contrast, here it is a matter that will be revealed, as the witnesses who signed the document may eventually reveal what it stated, and we do not trouble the court to convene twice. Therefore, the produce should remain in the possession of the one who consumed it until the matter is resolved.
Rachi non traduit
הני מילי מילתא דלא עבידא לאיגלויי. כלומר בתר קרקע ודאי אית לן למיזל ומיהו הני מילי בספק שאין עומד לעולם להתברר כי ההוא דמספקא לן בין אם תפיס לשון ראשון ואי תפיס לשון אחרון:
אבל הכא מילתא עבידא לאיגלויי. בסוף שיבאו עדי שטר ויעידו:
ואטרוחי בי דינא תרי זימני. שמא הדין עם המלוה ואם נוציאנו מידו עתידין אנו לחזור ולגבותו מיד הלוה לאחר זמן:
מַלְוֶה אוֹמֵר חָמֵשׁ, לֹוֶה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ. אָמַר לֵיהּ: אַיְיתִי לִי שְׁטָרָךְ! אָמַר לֵיהּ: שְׁטָרָא אִירְכַס לִי. אָמַר רַב יְהוּדָה: מַלְוֶה נֶאֱמָן, מִגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אָמַר לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי.
Traduction
The Gemara analyzes another case involving mortgaged land. The creditor says the mortgage was for five years while the debtor who owned the land says it was for three. The debtor said to the creditor: Give me your document so that we can see what is written there. The creditor said to him: I lost the document. Rav Yehuda said: The creditor is deemed credible and accepted in this case since he could have made a more advantageous claim [miggo]. As the mortgage document is missing and even according to the claim of the debtor he could be in control of the land for the three years required for presumptive ownership, if he wants to lie he could say: The land was purchased by me. Since he did not submit this superior claim, his claim should be accepted.
Rachi non traduit
מלוה אומר חמש וכו'. מילתא אחריתי היא מלוה ולוה שבאו לדין מלוה אומר חמש שנים מושכנת לי ואין השטר לפנינו ולוה אומר לשלש וכבר אכלת שלש:
מגו דאי בעי אמר לקוחה היא בידי. לעולם ואכלתיה שני חזקה ואבד השטר ממני:
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרַב אָשֵׁי: רַב זְבִיד וְרַב עַוִּירָא לָא סְבִירָא לְהוּ הָא דְּרַב יְהוּדָה. מַאי טַעְמָא: הַאי שְׁטָרָא כֵּיוָן דִּלְגוּבְיָינָא קָאֵי – מִיזְהָר זְהִיר בֵּיהּ, וּמִיכְבָּשׁ הוּא דְּכַבְשֵׁיהּ לִשְׁטָרֵיהּ, סָבַר: אוֹכְלַהּ תַּרְתֵּין שְׁנִין יַתִּירְתָּא.
Traduction
Rav Pappa said to Rav Ashi: Rav Zevid and Rav Avira do not hold of this opinion of Rav Yehuda. What is the reason for this? Since this document stands ready for collecting the debt, the creditor would certainly have been careful with regard to it. Since he wants to ensure his money is returned it is unlikely he actually lost it. Rather, he is merely hiding his document, as he thinks: I will consume the produce of the field for two extra years.
Rachi non traduit
לא סבירא להו הא דאמר רב יהודה. ולא אמרינן מגו שהדברים מוכיחין שהוא רמאי שאמר אבד השטר והאי שטרא לא דמי לשטר זביני דאילו שטר זביני לעדות שמכרה לו הוא בא וכי עד עולם תאמר לו להזהר בו אמור רבנן ביה עד תלת שנין מצי לאיזדהורי אינש בשטרא טפי לא מיזדהר דקסבר לא יצא עוד ערעור עליה אבל זה שהוא מודה ששטר משכנתא הוא לראיית מנין שנים של אכילת פירות לגוביינא דאכילת פירות דמנין השנים קאי ומיזדהר זהיר ביה דלא לירכס ליה עד כלות השנים והאי דקאמר אירכס לא מהימן דמיכבש הוא דכבשיה וכו':
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אֶלָּא מֵעַתָּה, הַאי מַשְׁכַּנְתָּא דְסוּרָא דְּכָתְבִי הָכִי: ''בְּמִישְׁלַם שְׁנַיָּא אִלֵּין תִּיפּוֹק אַרְעָא דָּא בְּלָא כְּסַף''. הֵיכָא דְּכַבְשֵׁיהּ לִשְׁטַר מַשְׁכַּנְתָּא וְאָמַר: לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי, הָכִי נָמֵי דִּמְהֵימַן? וְכִי מְתַקְּנִי רַבָּנַן מִילְּתָא דְּאָתֵי בַּהּ [לִידֵי] פְּסֵידָא? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם תַּקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן דְּמָרֵי אַרְעָא יָהֵיב טַסְקָא וְכָרֵי כַּרְיָא.
Traduction
The Gemara analyzes Rav Yehuda’s opinion. Ravina said to Rav Ashi: If that is so, that Rav Yehuda is correct, then with regard to this mortgage according to the custom practiced in Sura, a city in Babylonia, in which they write this: Upon the completion of these years of the mortgage this land shall leave the creditor’s possession and return to its owner without the debtor paying any money (see 67b), in a case where the creditor hid the mortgage document and said that the land was purchased by me, so too is it possible that he is deemed credible? Would the Sages institute a matter that might cause a loss? Rav Ashi said to him: There, in the mortgage of Sura, the Sages instituted for the landowner, i.e., the debtor, that the landowner, i.e., the debtor, pays the land taxes and digs the trenches for the irrigation of the field. In this manner, his ownership is preserved and established.
Rachi non traduit
אלא מעתה. אדרב יהודה קפריך דאמר אי בעי אמר לקוחה היא בידי:
הכי נמי דמהימן. וכי עביד רבנן מילתא דאתי בה לידי רמאות כי האי:
תקון רבנן למרי ארעא דיהיב טסקא. למלכא:
וכרי כריא. מתקן החריץ סביבות הגבולים:
Tossefoth non traduit
א''ל רבינא לרב אשי משכנתא דסורא אם אמר לקוחה היא בידי ה''נ דנאמן כו'. אלא ודאי לא מהימן הקשה הרב רבי אלחנן דהא תנן (ב''ב דף כח.) חזקת הבתים כו' חזקתן ג' שנים ואומר ר''י דהתם בטוען שמחזיק בה בגזל הויא חזקה שהיה לו למחות תוך שלש כי יודע בודאי כיון שנכנס לה בגזל אם ישתוק לו ג' שנים ולא ימחה שיטעון על ידי ג' שנים שיהיה שלו ולכך היה לו למחות שידוע לכל שתקנו חכמים למחות תוך שלש ואם לא מיחה הפסיד אבל כשבמשכנתא בא לידו סובר המקשה כי לא תקנו חכמים אין לחוש שאחר ג' יטעון שקר וא''ת אם כן לעולם יהיה בעל הקרקע נאמן לומר שבגזל הוא בא מגו דאי בעי אמר במשכנתא היה אצלך או לפירות הורדתיך וי''ל דהוי מגו במקום עדים דאנן סהדי אם היה בא בגזל לא היה שתיק אלא היה מוחה אי נמי אין זה מגו שאין טוען ברצון משכנתא היה או לפירות הורדתיך לפי שסבור להוציא גם הפירות שכבר אכל אי נמי חשיב מגו להוציא כיון שאכלה שני חזקה וקשה דטעמא דבשלש שנים הויא חזקה משום דעד שלש שנים מיזדהר איניש בשטריה טפי לא מיזדהר והשתא הלא ע''כ צריך לשמור לעולם כי שמא יטעון זה משכנתא היא וע''כ נראה דלא בעי למימר שלא יהא נאמן [לומר] לקוחה היא בידי אלא שואל מה תקנה יעשה הממשכן שלא יוכל להחזיק ולטעון לקוחה היא בידי דמחאה נראה דלא מהניא אלא כשאומר פלניא אכיל ארעאי בגזלנותא ומשני רב אשי דאיבעי ליה למחויי ולומר תוך שלשה דעו כי משכנתא היא בידו דחשיבא שפיר מחאה בכי האי גוונא וכי האי גוונא יש לפרש בפ' חזקת הבתים (בבא בתרא דף לה:
ושם) גבי ואי טעין ואמר לפירות הורדתיך נאמן ואף על גב דהתם רב אשי פריך לרב כהנא ואי לפירות אחתיה מאי הוה ליה למיעבד ורב כהנא משני דאיבעי ליה למחויי ומייתי ראיה ממשכנתא דסורא ובשמעתין רב אשי משני איבעי ליה למחויי וכן משני רב אשי התם בההוא פירקא (דף לח.) גבי האי מאן דזבין דקלא לחבריה איכא למימר דרב אשי התם קיבל שינויא מרב כהנא ולהכי משני ליה איהו נמי הכי:
האי משכנתא דסורא כו'. אע''ג דהא גופא דהכא אפשר דמשכנתא דסורא הוי שייך שפיר לאקשויי בהאי לישנא לפי שמשכנתא דסורא הוה קים ליה שתקנו חכמים לעשות להכי קאמר אלא מעתה תקנת משכנתא דסורא וכו':
אַרְעָא דְּלֵית לַהּ כַּרְיָא וְלָא יָהֵיב טַסְקָא, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אִיבְּעִי לֵיהּ לְמַחוֹיֵי! לָא (אִימְּחָא) [מַחִי], מַאי? אִיהוּ הוּא דְּאַפְסֵיד אַנַּפְשֵׁיהּ.
Traduction
Ravina asks further: With regard to land that has no need for trenches and for which he does not pay taxes, what could he have done? Rav Ashi said to him: He should have protested before the three years needed for presumptive status had passed by announcing that the land was his. Ravina again inquires: If he did not protest, what is the halakha? Rav Ashi replied: In that case, he caused his own loss by failing to take the necessary precautions.
Rachi non traduit
ואי ארעא קניא הוא. דלית ליה טסקא וכריא נמי לית ליה מאי ליעביד:
למחויי. הוו יודעים שלא מכרתיה לו אלא היא משכון בידו:
אָרִיס אוֹמֵר: לְמֶחֱצָה יָרַדְתִּי, וּבַעַל הַבַּיִת אוֹמֵר: לִשְׁלִישׁ הוֹרַדְתִּיו, מִי נֶאֱמָן? רַב יְהוּדָה אָמַר: בַּעַל הַבַּיִת נֶאֱמָן. רַב נַחְמָן אָמַר: הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.
Traduction
§ The Gemara discusses another case. If a sharecropper says: I descended to the field for half the produce, as this was the agreement that we made, and the homeowner says: I sent him down for only one-third of the produce, who is deemed credible and his claim consequently accepted? Rav Yehuda says: The homeowner is deemed credible and his claim is consequently accepted, while Rav Naḥman says: All matters are in accordance with the regional custom. As the terms of their agreement are unknown, this sharecropper should have the same status as other sharecroppers in that location.
סְבוּר מִינַּהּ לָא פְּלִיגִי: הָא בְּאַתְרָא דְּשָׁקֵיל אֲרִיסָא פַּלְגָא, הָא בְּאַתְרָא דְּשָׁקֵיל אֲרִיסָא תִּילְתָּא.
Traduction
They understood from the above discussion that these two Sages do not disagree, but were referring to different cases: This one, Rav Naḥman, stated his ruling with regard to a location where the sharecropper takes half, in which case the sharecropper is believed, while that one, Rav Yehuda, stated his ruling with regard to a location where the sharecropper takes one-third, in which case the homeowner is believed.
Rachi non traduit
הכי גרסינן הא באתרא דשקיל אריסא פלגא הא באתרא דשקיל אריסא תילתא. ולא גרסינן שתלא בכולי מילתא:
אֲמַר לְהוּ רַב מָרִי בְּרַהּ דְּבַת שְׁמוּאֵל: הָכִי אָמַר אַבָּיֵי: אֲפִילּוּ בְּאַתְרָא דְּשָׁקֵיל אֲרִיסָא פַּלְגָא פְּלִיגִי, רַב יְהוּדָה אָמַר: בַּעַל הַבַּיִת נֶאֱמָן, דְּאִי בָּעֵי אָמַר: שְׂכִירִי וּלְקִיטִי הוּא.
Traduction
Rav Mari, son of the daughter of Shmuel, said to them: This is what Abaye said: They even disagree with regard to a location where the sharecropper usually takes half. In that case, Rav Yehuda said that here too the homeowner is deemed credible and his claim is consequently accepted, as if he wants to lie he could say: The other is not a sharecropper at all but merely my hired worker, who received a stipulated wage, or my gleaner, who performs occasional work for me but has no prearranged share of the crop at all.
Rachi non traduit
שכירי. לימים או לחדשים ושבתות ושכרתיו במעות וכל נאמן דקאמר בשבועת היסת הוא:
יְתוֹמִים אוֹמְרִים: אָנוּ הִשְׁבַּחְנוּ, וּבַעַל חוֹב אוֹמֵר: אֲבִיכֶם הִשְׁבִּיחַ, עַל מִי לְהָבִיא רְאָיָה?
Traduction
The Gemara addresses another issue: If a field was on lien for a loan and the debtor died, and the orphans who inherited the field say: We enhanced the land after we inherited it, and therefore the creditor does not have a right to the value of that enhancement, and the creditor says: Your father enhanced it, and I am entitled to the land as it is, upon whom does the burden to bring proof fall?
Rachi non traduit
אנו השבחנו. ואין לבע''ח במה שהשביחו יתומים כלום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source